פאולו וודופיבץ
המשורר השקט של היין הכתום

בעולם שבו יין הפך למוצר, פאולו וודופיבץ הוא תזכורת לכך שיין יכול להיות יצירה.
לא עוד מוצר מדף, לא עוד סיפור שיווקי, אלא יצירה שמתחילה באדמה ומסתיימת ברגע שבו אתה לוגם ומרגיש שהזמן עוצר.

פאולו, שפועל באזור קרסט שבגבול איטליה סלובניה, הפך לאחד הקולות המשמעותיים ביותר של תנועת היין הטבעי
לא בגלל רעש, אלא בזכות עומק.
הוא מעולם לא ניסה לצעוק את דרכו לעולם.
הוא פשוט עשה יין שמדבר בעד עצמו.
והוא האיש שהפך את הוויטובסקה לסמל

אם יש יינן שהצליח להפוך זן מקומי אחד
ויטובסקה
למיתוס עולמי
זה פאולו וודופיבץ.

בעבודת נמלים מדויקת, הוא לקח זן צנוע ושקט וחשף את כל מה שמסתתר בו: מלח, אבן, רוח, זמן, מינרליות גולמית ואצילות טבעית.

עבורו, ויטובסקה אינה "עוד ענב".
הוא שפה.
והוא, יותר מכל, דובר השפה הזו ברמת שירה.

וודופיבץ היה מהראשונים להבין שהאמפורה אינה גימיק אלא כלי המאפשר ליין לנשום, להירגע, להיוולד מחדש.

הגישה שלו כמעט פילוסופית

לתת ליין זמן אמיתי, לא זמן תעשייתי.
להניח לתסיסה לדבר בלי להאיץ ובלי לשבור את הקסם.
לא לחפש “דיוק טכני”, אלא דיוק רגשי
אמירה שאפשר ממש להרגיש בכוס.

המשך ההתבגרות במכלי עץ גדולים מעצב יין שקט, עמוק ויציב כמו סלע
כזה שמרגישים אותו הרבה אחרי שהכוס התרוקנה.

פאולו וודופיבץ אינו “שם חם”. הוא עמוד תווך.
יינן שהשפיע על דורות של יוצרים טבעיים, על תפיסת הזמן ביין, על ההבנה שיין טוב אינו חייב לצעוק כדי להיות גדול.

הבקבוקים שלו מבקשים רק דבר אחד
קשב.
מי שמקשיב מגלה עולם.

פאולו וודופיבץ הוא מהאנשים הנדירים שהפכו את עבודת היין לאמנות מדיטטיבית.
היינות שלו הם עדות לפשטות עמוקה, לאומץ לבחור בדרך הארוכה, ולחיבור אינטימי בין אדם לאדמה.

יין שמצליח להיות גם פראי וגם מהודק.
גם עתיק וגם מודרני. גם מינימליסטי וגם רב-רבדים.

פאולו וודופיבץ הוא לא רק יינן.
הוא תודעה.