בפואי פומה, בין מצוקי הלואר הדרמטיים והערפילים המתעבים מעל הנהר, קם איש אחד והפך את מושג היין הלבן לחזון אמנותי.
דידייה דגנו יצר יינות שאינם רק משקה, אלא התגלמות של אדמה, אור וזמן.
יצירות שבהן כל טיפה מהדהדת את נשימת הטרואר.

לא כל פואי פומה נברא שווה.
כרמי הסילקס, אדמות הצור הקשות שרידי אש קדומה, הם מקור עוצמה שאין דומה לו.
אלגנטיות חדה כתער, אנרגיה שוצפת, דיוק של פסל ומתח חשמלי הנמתח לאורך כל החיך.

דגנו היה יותר מיינן.
הוא היה אידיאולוג, מהפכן ומשורר.
בראייתו האנרכיסטית, בעבודתו הדקדקנית עד לרמת גרגר הצור ובחקלאות ביו דינמית טהורה, הוא שינה את הדרך שבה העולם תופס את הסוביניון בלאן.